עטון נ' המשולש לקרמיקה ושיש (1998) בע"מ - פסקדין

החלטה

הדיון בתביעה יערך בפני מותב זה על פי פרק ט"ו 1 (תובענות בסדר דין מהיר), לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות"), ועל פי האמור להלן. בעלי הדין יגישו בו זמנית תצהירי עדות ראשית של העדים מטעמם לבית המשפט וישירות לצד שכנגד בתוך 45 ימים ממועד הגשת כתב ההגנה, או המועד שנקבע להגשתו, לפי המוקדם. ככל שמועד הגשת התצהירים חלף – אין בהחלטה זו כדי להאריך את המועד האמור.ככל שבעל דין מבקש להעיד עד שמיאן ליתן תצהיר מטעמו יש להגיש בתוך פרק הזמן הנ"ל בקשה מפורטת לצורך זימונו לעדות, תוך פירוט העובדות הנוגעות לסירוב העד להגשת תצהיר מטעמו, ומה היה אמור להיות תוכן עדותו של העד ונושא עדותו – והכל בצירוף בתצהיר המבקש. ככל שפגרת בתי המשפט (לפי תקנות בתי המשפט (פגרות), תשמ"ג-1983), חלה במועדים שנקבעו בהחלטה זו, הרי שהיא באה במניין הימים לצורך ביצוע האמור בהחלטה זו, ואין בה כדי להאריך את המועדים שנקבעו בהחלטה זו. לאחר שבחנתי את כתבי הטענות מצאתי כי ניתן לקיים דיון הוכחות וזה יערך בפני ביום 13/11/2013, מהשעה 09:00 ועד השעה 11:00. באחריות כל בעל דין לזמן לדיון את כל המצהירים והעדים מטעמו. לעניין מומחים (כולל שמאים) – על בעל דין המבקש לחוקרם להודיע על כך 30 ימים לפני מועד הדיון, בהודעה בכתב, הן לבית המשפט והן לבעל הדין שכנגד.ודוק, אם לא יבקש בעל הדין לחקור מומחה מטעם הצד שכנגד שחוות דעתו הוגשה לתיק בית המשפט, יהא המומחה פטור מהתייצבות לדיון וחוות דעתו תתקבל כראייה.בעלי הדין רשאים להגיש לבית המשפט, עד שבעה ימים לפני המועד שנקבע לדיון, רשימת אסמכתאות משפטיות ועיקרי טיעון בכתב.בדיון ההוכחות הנ"ל יישמעו בעלי הדין וכל העדים.סיכום טענות בעלי הדין יהיה בעל פה ביום הדיון בתובענה לאחר סיום הבאת הראיות.

בשולי החלטתי אציין כי לא מצאתי לנכון לחייב את התובע בהפקדת ערובה להוצאות הנתבעת, וזאת לאור ההלכה כי: "הלכה היא, כי במסגרת השיקולים בדיון בבקשה לחיוב בהפקדת ערובה, יובאו בחשבון סיכויי התובע להצליח בתביעתו, אם כי הדבר צריך להיעשות בזהירות מרבית, על מנת שלא יהיה בהחלטה משום חריצת דין בטרם עת (ר' רע"א 2241/01 הופ נ' ידיעות תקשורת בע"מ ואח', (פורסם המאגרים)). בחינת סיכויי התביעה תיעשה על פי כתבי הטענות כמות שהם (ר' בר"ע (מח-י-ם) 3342/07 מדינת ישראל – משרד הבטחון נ' עזבון המנוחה סמיה עראר(פורסם במאגרים))"

(מתוך תא 54104-12-11 עזבון המנוח אברהים עבדאללה סלימאן אבו סעיד נ' מדינת ישראל פורסם בפדאו"ר-גוגל).

בחינת סיכויי התביעה כמות שהיא, מעלה כי אין המדובר, על פני הדברים, בתביעה משוללת יסוד, שכן לכאורה בוצע פסק הדין זמן רב לאחר נתינתו.

מטעמים דומים אף לא מצאתי מקום לדחיית התביעה על הסף.

כבר נקבע לא אחת, לעניין דחייה על הסף כי "המדובר בסעד מרחיק לכת מאוד, שמטרתו להציב סכר על סף הדיון המשפטי בפני תובע, המבקש לעבור את הסף, ולהשמיע את ראיותיו ולשטוח את טענותיו לפני השופט היושב לדין. לפיכך, בבוא בית המשפט להכריע בבקשה כזו, עליו לנהוג זהירות יתרה ולעשות שימוש באמצעי חמור זה רק באותם מקרים, בהם ברור לו, לשופט, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש על פי העובדות והטענות העולות מתביעתו... דחייה על הסף תיעשה, רק כאשר בית המשפט משוכנע, שגם אם היה נשמע הדיון לגופו, אחד דינו – להידחות....יתרה מזו, כאשר למצב העובדתי והמשפטי, כפי שהוא משתקף מכתבי הטענות שהוגשו על ידי בעלי הדין, יש פנים לכאן ולכאן, וישנו סיכוי כלשהו, אפילו קלוש, שהתביעה תתקבל, אזי אין למחוק תביעה שכזו על הסף."(מתוך ע"א 335/78 יוסף שאלתיאל ואח' נגד אריה שני ואח', פד"י לו (2) עמ' 151, בעמ' 155-156).

שאר טענות הצדדים תישמענה בדיון.

ניתנה היום, י"ז סיון תשע"ג, 26 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: